האם אי פעם תהיתם עד כמה הפילוסופיה האנליטית, עם שאיפתה לדיוק ולבהירות, הצליחה באמת להתנתק משורשיה המטאפיזיים?
ספרו המרתק של יצחק (יאני) נבו, "אדמון שקה: הפילוסופיה האנליטית לתמורותיה", מציג בפני הקורא הישראלי ניתוח מעמיק וביקורתי של התפתחות הפילוסופיה האנליטית והוגיה המרכזיים – מפרגה וראסל ועד קוויין וקריפקה. נבו בוחן את יומרתה של הפילוסופיה האנליטית לסלק את המטאפיזיקה, ושואל האם "האזמל האנליטי" אכן חד מספיק כדי לעקור אותה מן השורש, או שמא הוא מתגלה כ"אזמל קהה" המקיים דיאלוג סמוי עם המסורת המטאפיזית שאותה הוא דוחה.
