סרוטונין | מישל וולבק

שלוש שנים עברו מאז שפלורנטין ארוז, מהנדס חקלאות, עזב את אשתו היפנית הצעירה ואת עבודתו בחברת תרופות גדולה. הוא חי בדירה שכורה ברובע ה-13 בפריז, מנותק כמעט מכל קשר אנושי, וניזון בעיקר מסיגריות, גבינות, בשרים ויין. הוא נוטל תרופה נוגדת דיכאון חדשנית המעלה את רמת הסרוטונין במוח, והיא מקהה אצלו את הרגשות ומאפשרת לו להתקיים בלי לסבול יותר מדי. פלורנטין, בן 46, מדוכא, בודד, מריר, ובעיקר מאוכזב מהעולם המערבי, מהליברליזם, מהגלובליזציה ומהקפיטליזם. הוא מחליט לכתוב ספר על חייו, ויוצא למסע אל העבר, אל אהובותיו ואל חבריו. הוא מגלה שגם הם, כמוהו, אומללים. מישל וולבק, מגדולי הסופרים הצרפתים בני זמננו, הוא חתן פרס גונקור לשנת 2010. ספריו תורגמו לשפות רבות וזכו להצלחה בינלאומית. סרוטונין הוא ספרו השביעי הרואה אור בעברית.